אם הייתי ממתינה, לא הייתי בתמונה 

 -  Making of 

הקליפ צולם ונערך על ידי חמוטל בן סיני 

המילים שלי 

אם הייתי ממתינה, לא הייתי בתמונה
כך בחרתי לקרוא לקמפיין להגברת המודעות לסרטן השד וגילוי מוקדם, אותו יזמתי וצילמתי זאת השנה השלישית. זה המשפט שתיאר באופן המדוייק ביותר את המזל שהיה לי כאשר גיליתי בעצמי ובזמן גוש סרטני בשד שלי, בהיותי רק בת 32, אמא לשני תינוקות ומניקה.

סרטן זאת חרא של מחלה, אין לי מילה טובה לומר עליה, אבל אם כבר היא מגיעה - עדיף לתפוס אותה כמה שיותר מוקדם, כי ההבדל בין גילוי מוקדם לגילוי מאוחר עלול להיות ההבדל בין חיים ומוות.

נפרדתי מחברות קרובות ואהובות שגילו בגיל מוקדם מידי, אבל מאוחר מידי. בעצם מי מאתנו לא נפרד מחברה שגילתה מאוחר מידי. 
אם אכנס טיפונת למספרים אז היום הסטטיסטיקה עומדת על אחת משבע, כלומר אחת מכל שבע נשים תחלה בסרטן שד. 
כ-1300 נשים מתחת לגיל 50 חולות מידי שנה, שהן שליש ממספר החולות השנתי הכללי. אני הזדעזעתי מנתון זה. 
יחד עם זה גיל הבדיקה אשר בסל הבריאות הינו 50 ומעלה. אני לא נכנסת כאן לפוליטיקות ואינטרסים, זה לא מעניין אותי כרגע. אבל כן חשוב לי להעביר מסר שנשים צריכות לקחת אחריות על החיים שלהן ושכל אחת בכל גיל יכולה וחייבת להיבדק על ידי כירורג שד - זה בסל. כל אחת יכולה וחייבת להיבדק בעצמה - לא צריך לזה סל. 
מאיזה גיל להתחיל להיבדק? אני אומרת מהגיל שאת היום! אין למה לחכות, אפילו אם את מתחת לגיל שלושים ובוודאי שאם את מעל גיל שלושים.

כאשר ליהקתי את הנשים לצילומי הקמפיין פגשתי וירטואלית בחורות שחלו כבר בגיל 25! פגשתי בחורות צעירות, חלקן עדיין רווקות, חלקן עדיין לבושות בשמלת כלה בתמונת הפרופיל, חלקן אמהות לתינוקות, חלקן אמהות לבוגרים יותר וחלקת סבתות לנכדים. הלב נשבר, באמת שאין גיל מתאים למחלה הזאת. תמיד זה נראה חסר הגיון לחלות אבל כשזה קורה בגיל צעיר זה חסר הגיון אף יותר.

הקמפיין: חיפשתי ומצאתי נשים חזקות, שמתמודדות או התמודדו עם סרטן שד, אשר תסכמנה להצטלם ללא חולצה וחזיה. יש הרבה נשים חזקות בקהילה הזאת, אבל זה קמפיין להכי הכי, ולא מתאים לכל אחת. 
השתתפו בקמפיין נשים מכל קצוות הארץ מגיל 30 עד גיל 60. הרבה מהנשים שהשתתפו בקמפיין בשנה שעברה מיד הודיעו על הצטרפות גם השנה ואליהן הצטרפו נשים חדשות רבות. 
על הסט אפשר היה להבחין מי חדשה ומי "משופשפת". בהתחלה החדשות היו מהוססות יותר, טיפונת נבוכות, חוששות מן הרגע בו אבקש לפשוט את החולצה והחזיה, לעומתן, הותיקות היו חופשיות ונינוחות. ברגע אחד, נטול בגדים, נראה שהכל התאזן, והפך לנינוח חופשי ומחוייך יותר. לכולן.

התעקשות על עירום: המטרה היא לא פרובוקציה. בכלל לא. יש משהו מאוד חזק בצילום עירום, אפילו שהוא חלקי ומוסתר. את זה גיליתי כבר בסשן צילומי עירום הראשון שצילמתי, והאמונה הזאת מתחזקת מסשן לסשן שאני מצלמת אצלי בסטודיו. אני רואה שבעין רגישה ומקצועית יש בצילום עירום משהו מעצים, מחבר, נשי וכל אחת יכולה להביא את עצמה לא רק כמו שהיא, אלא גם כפי שהיא רוצה לראות את עצמה. 
עכשיו רק תדמיינו כמה כוח יש בצילום עירום קבוצתי למצולמות המיוחדות האלו, כמה תמיכה, הכלה, קבלה ועוצמות יש בכזה סט. קבלה של כל אחת את עצמה למרות מה שעברה ולמרות ובזכות הנוכחות של נשים נוספות, שחוו סרט דומה. 
רבות מהמצולמות כתבו לי לאחר הצילומים שהן מרגישות אסירות תודה על "החבילה שלהן", למרות הסבל והכאב של השנים האחרונות, ושהצילומים גרמו להן לחבב מחדש את הגוף שבגד, שהן התמלאו בכוחות שהיו חסרים להן ושהבושה התפוגגה לה. אז, מבחינתי, ברור שעירום ובוודאי שעירום לקמפיין הזה.

מי שהגיע לכאן, רואה שבשגרה אני צלמת פורטרטים, בודוואר ועירום אמנותי בעיקר נשי ומנסה לברוח מהשדים הפרטיים שלי שנקראים סרטן. אך במשך כמה שבועות בכל שנה, סביב חודש אוקטובר, אני מקדישה את עצמי בהתנדבות ותרומה מלאה להפקת וצילום הקמפיין הזה וכל מה שכרוך בו. 
למה? בגלל כל אותן הנשים שכתבו לי שבזכות הקמפיין הן הלכו להיבדק ובזכות זה שהקמפיין הזה עשוי להציל עוד ועוד חיים.

מה צפוי לנו: בקרוב אעלה לכאן ולאתר שלי עוד תמונות מהקמפיין, את צילומי ההכנות של אלינור הררי וחמוטל בן סיני וסרטון וידאו יפיפה שחמוטל הכינה (אפשר לראות אותו כבר עכשיו באתר שלי). אז אנחנו עדיין בהתרגשות ובהמתנה, אבל העיקר שאנחנו בתמונה.

בסיומת הרגילה שלי אני שבה ואומרת: "אם הייתי ממתינה, לא הייתי בתמונה" זה לא סתם סלוגן יפה אלא מציאות חיי וחייהן של הרבה נשים שלא היו כאן אילו היו מתמהמהות.
אז עשו טובה, כבר היום תקבעי תור לכירורג שד. אל תגידי שיש עוד זמן, שאת צעירה, שאת מניקה, שאת שומרת על אורח חיים בריא וזה לא יקרה לך. גם אני הייתי כל אלו וזה קרה לי. 
ואתה, גבר - גם אתה יכול לתזכר אותה, הרי אתה בוודאי רוצה להזדקן יחד איתה.

שנהיה כולנו בריאים! 

תרמו והתנדבו
כל מי שלקח חלק בפרוייקט הזה עשה זאת בתרומה והתנדבות מכל הלב. תודה גדולה מכל ליבי לכל אחד ואחת: 
לוקיישן: חוות רונית - Ronit Farm תרמו לנו ברוחב לב את המקום היפה והקסום שלהם.
כל המשתתפות, המאפרות ומעצבות השיער, שהגיעו כולן בהתנדבות קיבלו שקית הפתעות ובה מתנות RENUARReebokחוה זינגבוים - Hava Zingboimלבנדר קוסמטיקה טבעית ליה לונדון - Leia LondonMAC Cosmetics 
צוות יופי: Hagit HaranMili Rendlerסמדר להדגיש את היופי שבךYael Cohen,Stav Siklayעמליה בקשיInbar SellaTzlil DrorGanit Karakookly.
פוטומימי חנות צילום מעולה - תגברו אותי ברוחב לב ועניין בציוד צילום מקצועי שחסר לי לצילום בסדר גודל כזה. 
צוות הפקה והקמה: מרב כהן ברזיליRonen BenedekHadas Carmy, נועה דורון ואורי בנדק הפרטית והיפה שלי.
צוות צילום ל making of הנפלאות והמוכשרות: Elinor Harari בסטילס ו Hamutal Ben Sinai בסטילס, וידאו ועריכה. 


תודה לכל הנשים המקסימות, היפות, האמיצות, החזקות והמבריאות שהשתתפו - זה הכל אתן.

המצולמות מספרות

רונית זיו, שחקניתלא ספרתי לאף אחד שאני חולה בסרטן שד, ( למרות זאת צולמתי עם מחשוף לפרסומת כזונה- בלי שאנשי הצוות ידעו , גם לא המלבישה.אבל כשאת בקשת להחשף בתמונה, פתאם רווח לי, ידעתי בתוכי שהגיע הזמן להחשף ולא להתבייש! זו השנה השניה שאני איתך ובזכותך אני מרגישה שניצחתי! זו תמונת נצחון בשבילי וגם שליחות להגברת המודעות לגילוי מוקדם- מציל חיים, שהציל אותי!

גלי רוזן: איך אפשר להביע במילים חוויה עוצמתית כלכך?

כבר בכניסה לחוות רונית זכיתי לחיבוק חם ואני אפילו לא יודעת את שמה. זה לא היה חיבוק זר. זה היה חיבוק של שותפות גורל. 

היתה אוירה של קודש. כולנו בלבן, מאופרות, נקיות שמחות ומחייכות! כולל אני. 

לראות את כמות האנשים שהגיעו בהתנדבות כדי לאפר אותנו עשה לי חם בלב. גם המתנות המקסימות שימחו אותי מאוד.

מדהים לראות את ההבדל בין איך שנראינו עם חולצה לבין איך שנראינו בלי. מרגע שהורדנו אותה אי אפשר היה להסתיר את הטראומה שעבר על הגוף. בבת אחת נמחק לי החיוך. הבכי חנק את גרוני. לא בגלל רחמים חלילה. אלא בגלל השאלה שאני משתדלת לא לשאול...למה לעזאזל זה מגיע לנו??? 

אני לא עברתי כריתה. לא עברתי כימו. 

לא אשקר, הרגשתי שהיה לי המון מזל ויחד עם זאת הרגשתי רע שאני מרגישה ככה. 

ואת, מקסימה שכמוך, איחדת אותנו לתמונה אחת נפלאה. תמונה שצולמה מלמעלה שלא רואים בה הרבה מהגוף אבל מי שהיתה שם יודעת שרואים בה המון. 

היום אני מרגישה גאה. עברתי הרבה דברים בחיים שהובילו אותי אחרי מאמצים רבים לקו הסיום ומעולם לא הרגשתי גאווה כמו שהרגשתי כשראיתי את התמונה. מי ייתן ובשנה הבאה אותה תמונה בול! 

שגית לוק, עובדת בבורסת היהלומים: זוהי לי השנה השנייה בצילומי הקמפיין "אם הייתי ממתינה לא הייתי בתמונה". חוויה מעצימה ומרגשת, לראות בנות שותפות גורל, איך כל אחת בדרכה מתמודדת, איך חלקנו מינפו את ההתמודדות ועשו מלימון לימונדה. היה מרגש לראות פרצופים מוכרים משנה שעברה ואת כל ההשקעה מסביבנו.

והכי חשוב הזכות שנתת לי להעביר את המסר הלאה, גילוי מוקדם מציל חיים!

הערום בכלל לא אישיו לגבי, תמיד יש לאנשים מה להגיד, לא מתייחסת. 

 אני אחת מהנשים הגדולות, מה שהדאיג אותי היו הקפלים בבטן ולא הציץ החשוף.

אני חושבת שזה נפלא, שעם כל המתנות שקיבלנו מהניתוחים לא הססנו והצטלמנו, כל אחת עם החבילה שלה. היתה אווירה טובה והרגשנו בטוחות לעמוד אחת לצד השניה חשופות. 

התגובות והביקורת הן לטובה, ואני מקווה שהקמפיין ידליק נורות אדומות ובאמת נשים תבדקנה. 

מיה אנטמן, בחופשת מחלה: זאת השנה שנייה שאני משתתפת בקמפיין החשוב הזה. עבורי זאת חוויה מעצימה.

להיות בין 100 נשים מיוחדות ולדעת שאין רחמים למרות איך שאני נראית. זה המקום היחידי שבו אפשר להתפשט בין 100 נשים שאת רובן אני לא מכירה, ולהרגיש הכי בטוח בעולם. זאת חוויה שנשארת לתמיד וצורך חזק לחזור עליה. הרצון לראות ציצים מהמקום של אמנות המנצח. להצטופף בין 100 נשים, רובן זרות, ולהרגיש שכולן מבינות אותך, כולנו מאותו הסרט. 

המקום היה גדול מאוד ואני הרגשתי כמו בתוך תא קטן ואינטימי, מוגנת מאוד. 

לאפשר ל-200 עיניים לראות את השדיים שלי ממקום כ"כ אמיתי ושליו לי.

שרה גילרמן, שחקנית:  לפניי שחליתי הצטלמתי הרבה פעמים אם זה לסדרה בטלויזיה או לפרסומת . הצטלמתי לעיתון וגם על הבמה אך הצילום הזה היה שונה במיוחד. ההתרגשות היתה אחרת. הרגשה של חברותא ושל בית. הרגשה שהינה כל הבנות שמצטלמות עברו ועוברות את מה שאני עברתי. החולצות הלבנות נתנו הרגשה של טוהר וחגיגיות. את היית רגישה וקשובה לכל אחת ואחת. המתנדבות היו מהממות.

הקטע הכי חזק היה כאשר הורדנו את החולצות. אז ראיתי איך כל אחת ואחת הלכה באומץ עם חזה חשוף כי הנה כאן הכל אפשרי, אף אחת לא מושלמת. ההרגשה היתה עילאית. הנה גם אני, שאף פעם לא חשבתי להתפשט בפני אף אחד לפני ואחרי הניתוח, עושה זאת בגאווה גם עם שד גדול ושד קטן. אז "השד לא נורא כלכך". תודה לך יקירה. 
 
 

מלכה בן משה, מתנדבת למען נשים חולות סרטן: שש שנים אחרי הכריתה שד ימין במהלך הצילומים כאשר ראיתי את חברותי הבנתי והרגשתי שמצבי מצוין. חזרתי לביתי שלמה ומאושרת עם גופי. זה לא פשוט להרגיש שלקחו לי את החלק הנשי ביותר..אמנם את חיה ובריאה ובכל אופן משהו במראה זה לא מה שהיה.

 

michalbenedek.photography                                                                                   מיכל בנדק - סטודיו לצילום אמנותי 
  • Facebook Social Icon
  • Instagram Social Icon
  • LinkedIn Social Icon
  • YouTube Social  Icon